הפקעות קרקע, פיצויים

עד כה, עניין ההפקעה והיכולת להשתמש בעומק האדמה עורר שאלות משפטיות סבוכות ביותר, בעיקר בפרויקטים כמו מנהרות הכרמל בחיפה והרכבת הקלה בגוש דן

לאחרונה ניתן פס"ד של ועדת הערר בחיפה בו נקבע כי פיצויים ממחכיר לחוכר בגין מחוברים בתום תקופת חכירה מהווים זכות במקרקעין. אנו שואלים - האמנם?

חלק מחצר הבניין נלקח להרחבת כביש ע"י עיריית חיפה ונתיבי איילון ■ הדיירים: "הנתבעות הוסיפו חטא על פשע וניצלו את הקרקע שנגזלה למטרת עשיית עושר לשמש מקומות חניה ציבוריים בתשלום"

הפקעת הקרקעות נשוא הדיון היא של 205 תושבים במערב ראשל"צ, אשר בוצעה ע"י משרד הביטחון ללא תשלום פיצויים ■ סמוך לחלקותיהם של 205 בעלי הזכויות מצוי מתקן צבאי שמשמש כמטווח ניסויים וירי

תקציר: החוק לתיקון פקודת הקרקעות מקשה על נפגעי הפקעות לקבל בהשבה קרקע שהמטרה שלשמה הופקעה חלפה מהעולם. מתוך רצון לסכל את התקדים שנקבע בפס"ד קרסיק, החוק המתקן שופך את התינוק עם המים.

חכשורי הגישה תביעה ראשונה המתבססת על תקדים בראון מביה"ש העליון, הקובע כי אסורה הפקעת קרקעות לצרכי ציבור של למעלה מ-40% וללא פיצוי

אמש אישרה הכנסת כי יוחזרו לבעליהן קרקעות שהופקעו ולא נעשה בהן שימוש ■ התיקון לא תקף במתחמים שהופקעו לפני 1985

ישראל פרי אינו היחיד שזכה לצלוח בעליון את משוכת הדיון הנוסף ■ "גלובס" סוקר את התיקים הנפיצים הנוספים שממתינים להכרעה בהרכבים מורחבים, ושפסקי הדין העקרוניים שיינתנו בהם יעצבו את פני המשפט הישראלי

בעלי הנכס יקבלו פיצוי הגבוה פי כמעט שלושה ממה שקבע השמאי של העירייה

המהלך החקיקתי שנועד להגביר את ההגנה על זכויות הקניין של האזרח ולהעשיר את ספר החוקים בחוק מודרני ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, עומד להניב פרי באושים הסותר את פסיקות בג"ץ, ואשר לא יאפשר אף בעתיד לתקן את העוולות הקשות שסמכות ההפקעה גורמת לאזרח

ועדת הכספים אישרה תיקון לפקודת הקרקעות: שטחים שלא נעשה בהם שימוש במשך 17 שנה יוחזרו ■ עם זאת, התיקון תקף רטרואקטיבית רק על 25 השנים שעברו, ורוב ההפקעות הגדולות נעשו בשנות ה-50, 60 וה-70

עד כה נהגו הגופים המפקיעים לשלם סכומים זהים בגין הפקעת קרקעות בהיקף קטן וגדול - יש לתת פיצוי מוגבר בגין הפקעות גדולות, כפי שקבע ביהמ"ש העליון

מדובר באחת התביעות הגדולות שהוגשו אי-פעם נגד המדינה ■ ביהמ"ש: "התביעה, שסובכה בחוות-דעת לא רלוונטיות, הביאה לבזבוז זמנו של ביהמ"ש" ■ התובעת, חברת "מקור", חויבה בהוצאות משפט של 200 אלף שקל

קרקע שנתקבלה בתמורה לקרקע שהופקעה, או בתמורה לקרקע שהוחלפה ע"פ צו רשות מוסמכת, נכנסת לנעליה של הקרקע המופקעת או המוחלפת ומקבלת את יום ושווי הרכישה שלהן בעת מכירתה; ועדת הערר בת"א קבעה שיש להוכיח קיום "הפקעה" או "צו רשות מוסמכת", ולא ניתן להסתפק בחליפין שנעשו בהסכמה

גם לאחר שכבר נקבעה הלכה תקדימית אשר העלתה את זכויות הפרט על סדר היום והעניקה לזכות הקניין את מעמדה הראוי - הרי שבסופו של דבר לא השלים בית המשפט העליון את מלאכתו והפנה את הזרקור כלפי הכנסת, אשר כהרגלה אינה ממהרת לתקן הסדרי חקיקה ■ בג"ץ הסתפק בקביעה כי לנפקעים מגיע פיצוי או הסדר חלופי לפנים משורת הדין

עד היום המדינה שילמה פיצויים רק אם הפקיעה יותר מרבע מהשטח הכולל ■ השינוי הושג במסגרת עתירה לבג"ץ שהגיש חקלאי תושב בנימינה